החלטה בתיק ע"מ 2096/13

מעצרו של העורר הוארך ב-13 ימים ומכאן הערר.

העורר נעצר בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות שונות, ביניהן חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת.

מיד לאחר מעצרו הובא העורר לדיון בהארכת המעצר, בסופו קבע ביהמ"ש קמא כי קיימים חשד סביר ועילת מעצר של מסוכנות המחייבים את המשך המעצר. עוד קבע ביהמ"ש כי החקירה בראשיתה וכי תוכנית החקירה המתוכננת מחייבת את הארכת המעצר.

בערר, מעלה הסנגור טענה מרכזית אחת, לפיה התנאים במסגרתם מתנהלת החקירה נועדו ליצור לחץ פיזי ונפשי פסול. לטעמו של הסנגור, לחץ זה מועצם ככל שנקבעת תקופת מעצר ארוכה ללא ביקורת שיפוטית. עוד טען הסנגור כי ימי החקירה לא נוצלו כדבעי, כאשר מרשו נחקר מאז הארכת המעצר ארבע פעמים בלבד. לבסוף, טען הסנגור כי מדובר בסטודנט בן 21 אשר המעצר גורם לו נזק של ממש.

התובע הצבאי התנגד לערר. לטעמו, העורר חשוד בפעילות חמורה נגד ביטחון האזור. התובע הדגיש את העובדה כי חקירה ביטחונית שונה ומורכבת הרבה יותר מחקירה פלילית. על רקע זה, סבר התובע כי החלטת ביהמ"ש מאזנת נכונה בין האינטרסים ולאור זאת אין מקום להתערב בה.

אומר מיד כי נושא התנאים הפיזיים במסגרתם מתנהלות חקירות שירות הביטחון הכללי עלה בפניי לאחרונה במספר הזדמנויות. בשים לב לעובדה כי זה מכבר הוגשה עתירה עקרונית לבית המשפט הגבוה לצדק בעניין זה, קבעתי כי אין מקום שנידרש לסוגיה (ראה את ע"מ 1820/13). על כן, במצב הדברים האמורים ולעת הזו, אין לנו אלא לסמוך על האישורים אשר ניתנו בעבר לתנאי הכליאה, ועל הביקורות העתיות הנערכות על ידי גורמים שונים במסגרתן נבחנת עמידת שב"ס ושירות הביטחון הכללי בתנאים המחייבים בנושא.

מכל מקום, בענייננו המדובר בעצור שחקירתו נמצאת בתחילתה, כך שקשה לומר שנגרם לו נזק מצטבר כתוצאה מתנאי מעצרו.

זאת ועוד, יש לברך על החלטת גורמי החקירה להביא את העורר בפני שופט מיד עם מצערו וללא דיחוי. אין ספק כי יש לתת משקל לעובדה זו בבוא ביהמ"ש לפסוק בשאלת אורך המעצר הנדרש. אינו דומה מצב בו מובא עצור בפני שופט בתום ארבעה ימי חקירה, למצב בו הוא מובא לדיון מיד לאחר מעצרו כאמור.

קיום דיון בערר, בתום מחצית תקופת הארכת המעצר, אף מהווה הזדמנות טובה לבחון את התקדמות החקירה ואת נחיצות המשך המעצר.

על כך יש להוסיף כי השתכנעתי שקיימת תשתית ראייתית לא מבוטלת הקושרת את העורר לעבירות המיוחסות לו. מדו"ח החקירה אף למדתי שהעורר אינו משתף פעולה עם חוקריו, עובדה העשויה להאריך את החקירה. על כל אלה יש לציין כי קיימת תוכנית חקירה סדורה, אשר מחייבת את הארכת מעצרו של העורר.

על רקע כלל האמור, לא ראיתי בסיס לחשש שהועלה על ידי הסנגור, כי נעשה שימוש פסול בתנאי הכליאה או באורך המעצר כאמצעי לחץ על העורר. ההפך הוא הנכון. התרשמתי כי החקירה מתנהלת באופן משביע רצון, כאשר העורר נחקר באופן רציף בנסיבות העניין.

העולה מן המקובץ, כי לא נפל פגם בהחלטת ביהמ"ש קמא להאריך את מעצרו של העורר כאמור.

לאור זאת, נדחה הערר.

ניתנה היום, 23 בספטמבר 2013, י"ג בתשרי התשע"ד, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: